הנושא של
הערכת הישגים עובר עם השנים תהפוכות. הערכת ההישגים נעה בין גישות כמותיות - הגישה
המסורתית הפסיכומטרית - לבין גישות איכותיות הקונסטקטואלית המכונה
הערכה חלופית. (Alternative Assessment). המניחה כי
הערכה היא משולבת בהוראה/למידה, מכתיבה שימוש בכלים פחות מובנים המעריכים תוצרים
ותהליכים יחד, מתעדת תהליך למידה תוך שיתוף התלמיד בהערכת הישגיו.
אחד כלי הערכה העולים בקנה אחד עם גישת
ההערכה האיכותית –חלופות בהערכה הוא התלקיט או הפרט פוליו . התלקיט הוא
אוסף עבודות התלמיד המשקף את
תהליך הלמידה של התלמידים את התקדמותו ואת מאמציו ואת העדפתיו .
התלקיט
מאפשר לתלמיד בחירה ובקרה על עבודתו , הוא שותף בבחירת התכנים והנושאים
שבהם רוצה להעמיק, כאשר הקריטריונים לבחירה ברורים ומתחשבים ברצונו והעדפותיו המקצועיות של המורה,
באופי התלמידים, ובדגשיו הייחודיים של בית הספר. שימוש במחוון להערכה רפליקציה
עצמית הינו חלק חשוב מאד בלמידה, אשר תורם לביטחון העצמי והשליטה
של התלמיד על לימודיו, בחירת אסטרטגית למידה והעלאת הערך העצמי
Brookhart, Andolina, Zuza & Furman (2004).
הפרט פוליו
מזמן שיתוף ועבודה בצוות ומאפשר העמקת ההבנה
באמצעות דיונים עם החברים לכיתה , עם מורי המקצוע ועם ההורים . הזמינות
של התלמיד להערותיו של המורה והנכונות לבצוע ההנחיות וקבלת משוב בונה
הם תכלית הערכה המקדמת למידה ומכוונת הוראה ותנאי הכריחי להצלחת התל קיט .
בפוסט זה אעלה
בפניכם את התובנות האישיות שלי על יתרונות השימוש בפורטפוליו ככלי הערכה באמצעות סביבת
ארגון הלמידה ה- classroom
. השילוב בין שנהם מאפשר שילוב ייחודי ויעיל ביותר - שבו בוחרים התלמידים , בליווי
המורים, הן את הנושאים והן את המיומנויות של התלמיד 'כלומד עצמאי' בהם יבקשו
להעמיק. הבחירה בשילוב בין שני הכלים מאפשרת למידה ייחודית המתחשבת ברצונו
והעדפותיו המקצועיות של המורה, באופי התלמידים, ובדגשיו הייחודיים של בית הספר. כאשר
מטלות ההערכה יוערכו הן על ידי המורה, והן על ידי התלמידים.
הזרם של Classroom מאפשר פונקציות שיכולים לתת ביטוי לשלושה קריטריונים חשובים בתלקיט:
1-
קריטריון
הבחירה והעמקת ההבנה
באמצעות דיון מתמשך ומשותף באמצעות
2-
מאפשרות
לתלמידים בקרה על עבודתם ע״י הערכה
עצמית ורפלקסיה
3-
מזמנות
לתלמידים עבודה בצוות ושיתופית על בסיס יום יומי
הזרם הזרם- הוא מרחב
הדיונים והתקשורת בין המורה לתלמיד . מרחב שדרכו המורה משפיע על הערכת
חשיבת התלמידים. הוא מציעים למורים ידע אודות הבנת תלמידיהם. בדיקת הבנת התלמידים על
ידי הוספת בקשה להנמקה/הסבר /שאלות פתוחות לתשובתם (בהשוואה למבחן הדורש רק
תשובה סופית). שינוי זה של השאלות מביא להערכה נכונה יותר של הידע וההבנה של
התלמיד. תשובות לשאלות פתוחות מזמן את ההזדמנות לאתר נקודות חוזק ונקודות טעונות
חיזוק אצל התלמיד. על פי תוצאות אלו לתכנן הוראה המכוונת לתלמיד.
הזרם- הוא מרחב שמאפשר מתן הערכת הביצוע והפקת משוב
בונה המלמד על נקודות החוזק וכיצד להמשיך לפתחן
וכן את
הנקודות הטעונות וכיצד ניתן לחזקן. התלמיד מצד אחד נותן רפלקציה אישית , ומצד שני מתייחס
למשבים של שאר חברי הכיתה. כמו כן מרחב זה מאפשר לשתף את ההורים כצופים בתהליך התקדמות
בנם.
מרחב
זה מעודד פתרון של בעיות במשותף , בעזרתו מתנהל דיון טוב שגורם לתלמידים למידה
מעמיקה , מאתגרת ומשמעותית . הדיון
באמצעות הזרם מעודד שיתופיות , ומתבטא בו הקשר החברתי הקורא למודעות הן לעצמי
והן ולזולת . .
הזרם- הוא מרחב שדרכו המורה מכוון את תלמידיו על ידי
שיתוף מקורות ידע רלוונטיים לתחום הנלמד ,הוא מאפשר למורה ליצור בקלות משאבי למידה
. תפקיד המורה בזרם הוא להנחות לכוון,
לייעץ, לזמן למידה, לפתח מיומנויות חשיבה : כמו תכנון, העלאת השערות, ארגון מידע. בנוסף לעודד שיתופיות
בין התלמידים והשתתפות פעילה ושמירה על
כללי אתיקה בין כל חברי הקבוצה.
הזרם נחשב לסביבה טקסטואלית המחייבת כתיבה ,
קריאה , הבעה ,וחשיבה , הוא מעודד את המשתתפים להעלות את תגובותיהם ושאלותיהם , מאפשר
מתן תגובות מהירות של המורה ומהווה מרחב המציע עזרה מקצועית לחברי הכיתה, המאפשר
שוויון הזדמנויות, מעודד פיתוח מיומנויות של התלמיד כלומד עצמאי וחשיבה עצמית
,מאפשר למורה ולתלמיד לעבוד יחד כאשר המורה מספק הזדמנויות למידה באופן שוטף
ומטלות בצוע מותאמות לרמתו ויכולתו של הלומד, צופה בנעשה , מתעד ומדווח , במקביל התלמיד
אחראי לניהול התלקיט וארגון הפריטים , מתקן לפי ההנחיות וההערות של המורה ניתן לראות במרחב זה כתוצר שיתופי של כול תלמידי
הכיתה.
סינון הדעות בזרם
הודעות בזרם מסודרות לפי התאריכים שהם מתפרסמים בהם , והפוסט האחרון נמצא למעלה , טיוטת ההודעות גם נמצאות בחלק העליון ,ואינם גלויות לתלמידים , כך שהמורה יכול לפרסמן בזמן הדרוש.על כן גוגל הוסיפו תוכנה לארגון הזרם לפי נושאים .
מורים ומנהלי כיתות יכולים לארגן את הזרם של הקורס על ידי הוספת נושאים להודעות , למטלות , לשאלות , ואחר כך יכולים לסנן את ההודעות לפי נושאים , כך המורים והתלמידים יכולים לצפות בתצוגה מקדימה בחומרים מצורפים מטלות או הודעות
סרטון הזרם
classroom מאפשר את שלושת הקריטריונים של התל קיט 1-את קריטריון הבחירה בעקבות שיח מתמשך ומשותף באמצעות הזרם 2- וקרטריונים להערכה , קריטריונים לערכה כאשר כל העשייה של התלמיד היא שקופה למורה הקבצים משותפים ולפי הנחייתו בכל עת , 3- עיקרון המפגשים שהוא מתנהל באופן שוטף ולא רק נשען על שנים או שלושה פעמים בשנה, המורה והתלמיד עובדים יחד כאשר המורה מספק הזדמנויות למידה באופן שוטף ומטלות בצוע מותאמות, צופה בנעשה , מתעד ומדווח , והתלמיד אחראי לניהול התלקיט בוחר פריטים , מתקן לפי המחיות המורה , נותן רפלקציה , מעריך עצמו , רושם ומתייחס להערכות אחרים , בclassroom קיימת האפשרות לשתף את ההורים כצופים בתהליך התפתחות בנם ,התלקיט חייב תכנית הלימודים ויעדי ההוראה הם שמנחים וקובעים את הקריטריונים לבחירת הפריטים בפורטפוליו כאשר בתלקיט מנהלים את אודות הלמידה, ראיות
ניהול התלקיט בclassroom
1. המורה בוחר הן את הנושאים והן את המיומנויות חשיבה של התלמיד בהם ירצה להעמיק. רצוי שהבחירה תתחשב ברצונו והעדפותיו המקצועיות של המורה, באופי התלמידים, ובדגשיו הייחודיים של בית הספר.
2. עיצוב מטלות
וקביעת קריטריונים שעל פיהם יוערך הביצוע. הערכת הביצוע והפקת
משוב בונה המלמד על נקודות החוזק וכיצד להמשיך לפתח
וכן את
הנקודות הטעונות וכיצד ניתן לחזקן.
·
המורה
פותח classroom ורושם
את הנושאים הבאים בזרם:
- מטרות
הפורטפוליו
- מארגנים
ומתכננים
- כלים
לביצוע הפורטפוליו
- כותבים
כל יום
- שיעורים
קצרים
- הערכת
עמיתים
- הערכה עצמית ורפלקסיה
- ארגון
הפורטפוליו
- הגברת המודעות ללמידה
סרטון שליחת מטלה ולווי התלמידים
·
המורה שולח המטלה לכול תלמידיו הכוללת שני
קבצים:
תבנית לבניית תלקיט קובץ -תלקיט תיעוד איסוף של שאלונים , חומרים , תמונות , קישורים ומעשיר את הכיתה במידע כללי על ידי זימון
חומרים רלוונטים לבצוע הפורט פוליו , קישורים, סרטונים, מצגות , מסמכים , לא ברור
מה זה הרי יש תבנית
· המורה מעלה לזרם שאלה פתוחות המזמינה דיון 'מהו
הנושא שבחרת לכתוב עליו ? מה הן מטרות הפורטפוליו ?
עם פתיחת השאלה הוא בוחר את הנושא שלה , ומתחיל לפי הסדר
של הנושאים שהזכרתי למעלה , האפשרות של המיון לפי נושאים בצד ימין של הclassroom
היא תעזור לא ברור . בעתיד
לתלמידים למיין לחזור לתגובות שלהם ושל חבריהם ושל המורה , בוחר בנושא
הראשון מטרת הפורט פוליו כך הוא יבקש מכול תלמיד לכתוב , לשאלול , לברר, לשתף
במטרת הפורט פוליו שלו הפסקה הזו
לא ברורה
- שימו לב בתרשים למס' 2 לאפשר ל תלמידים יכולים להגיב לחברים שלהם ול מס 3 בתרשים כל תלמיד יכול לערוך כך התלמידים יכולים לערוך לחבריהם להוסיף רעיונות ולעזור אחד לשני,המורה תמיד יכול להתערב להנחות ולכוון כך התלמיד יוכל להיעזר בחבריו לבחירת התלקיט שלו ומטרותיו , כך מביאים את התלמידים למודעות גבוהה לדרך עבודתם תוך פיתוח הרגלי חשיבה במהלך הכתיבה, התלקיט מאפשר לתלמיד לעשות פרוייקט תוך כדי פיתוח תהליך של שיפור במהלך העבודה , הוא עובד תוך שיתוף פעולה , הפורט פוליו יהווה ערץ תקשורת נוסף בין המורה לתלמיד לפי סטנדרטים וקרטריונים קבועים מראש, התלמיד לומד להעריך את עצמו , והוא נועד לשפר את תהליך הלמידה והתלמיד יתרגל להעריך את עצמו כאשר זמן ההערכה הוא ארוך מן הרגיל תוך שמירה על הוגנות ויעילות , כמובן המורה מקצה זמן והתלמידים חייבים לעמוד בלוח הזמנים כדי לעבור לשאלה השניה
לאחר שכול תלמיד בחר בנושא שלו וקבע
את מטרותיו , המורה מעלה את השאלה השניה ובחר לה הנושא השני (כיצד מארגנים), כיצד
מארגנים פורטפוליו
- כיצד
מארגנים פורטפוליו:
המורה יוצר מטלה חדשה הכוללת שני קבצים שיהוו שני תיקים עבור התלמיד : קובץ אחד ישמש כמאגר לכול תוצרי התלמיד אשר יאגד בתוכו את כל הפרטים השונים שנאספו ע״י התלמיד במהלך השנה ובתהליך העבודה : כמו שאלונים , תמונות , תיעוד תמונות, תגובות ,מכתבים, סרטונים, מצגות . הקובץ השני מהווה תוצר ההגשה הסופי של התלמיד כאשר התכנים בו יבחרו על ידי התלמיד מתוך המאגר הראשון. בחלק זה יכלול מתן הערכה עצמית התלמיד יצטרך להעריך את עבודתו בעצמו תוך צירוף דוגמאות המתעדים את את השלבים השונים משלב הכתיבה כטיוטה ועד לשלב הסופי. בתהליך זה יושם דגש על כתיבת עבודה .
·
כלים לביצוע הפורט פוליו:
נתן להשתמש בתבניות מוכנות, דפי משוב מוכנים ,היום ניתן לשמור את כל הקבצים בתיקייה אחת בדרייב ,כך המידע יהיה זמין וניתן לשינוי בכול רגע נתון.
התלמיד מקבל מחוון הערכה לכתיבה ומתחיל להעריך
את עבודתו ולתקן ולשפר אותה ולאור הערכתו העצמית הוא משכתב את הכתוב בתלקיט
, כך המעריך יוצא שהוא לומד איך לשפר את התוצר שבעצם הוא שלו, המורים
וההורים גם מקבלים קריטריונים להערכת עבודת התלמיד ויסייעו לו על ידי מילוי דפי
משוב ממוחשבים , ובנויים בגוגל דוקס, פורט פוליו טוב משקף את היכולת
הטכנולוגית של התלמיד לפתוח מסמכים לגיונות מצגות , ס לערוך סרטונים, ולקשר
אותם לחלקים הרלוונטיים פורט פוליו טוב מעיד על רמת ביצועים טובה ומצביע על
מידת הנעה והנאה מהלימודים.,
עם השימוש ב classroom התלמידים יכולים ליצור
ולשלוח את עבודתם באופן דיגיטלי , והמורה משאיר את הערותיו לתלמיד , כך המורה מנצל
את ההזמנות לתת משוב מידי מכול מקום ובכל זמן, כך ה classroom נותן הזדמנות טובה למורה ליצירת
משוב באמצעות ארבע אפשרויות קיימים
- משוב
תגובה באמצעות טקסט
- משוב
קולי באמצעות התוסף kaizena
- משוב
וידאו
- משוב בכתב יד , בצבעים , הדגשה ומחיקה
אחת
הדרכים הפשוטות ביותר למתן תגובה היא: לתת הערה באמצעות טקסט שניתן להוסיף במסמך
של גוגל מה שעליך לעשות
לבחור
את הטקסט שברצונך לכתוב עליו משוב
הוסף
תגובה או Ctrl-Alt-M , או הוספה
תגובה מתפריט העליון ומגיבים
1. הקלד את הטקסט רצוי ולחץ
על "שלח" לעזוב את המשוב בשוליים הימניים של
המסמך.
2. אתה יכול להשאיר היפר
ההערה לתלמיד עם וידאו מועיל או אתר הדרכה.
3. סטודנט יכול להגיב לתגובה
שלך על ידי לחיצה על זה, המאפשר פינג פונג בין המורה לתלמיד .
4. אתה יכול להסתיר את
ההערות , וללחוץ על הכפתור תגובות כדי לצפות שוב בכול הערות וללחוץ על פתח מחדש
כדי להחזיר את ההערות שהוסרו
- תדירות
הכתיבה , על
מנת לפתח אצל התלמידים הרגלי כתיבה הם חייבים לכתוב כל יום , רצוי רבע
שעה ביום- עליהם לדעת שכול דבר חדש שילמדו בכול שיעור להסיב אותו לתלקיט שלהם
, כך יצברו קובץ הטיוטה הרבה מידע "אוסף" מידע שייבדק על ידי המורה
מאוסף זה למעשה התלמיד יידרש לשכתב את הפורט פוליו שלו , למעשה הכתיבה הדיגיטלית
תעזור לו כי יותר קל לו לשנות , לתקן , להעריך, למיין בטבלאות , לחפש ,
לצבוע, להדגיש, לערוך , לשלוח, לשתף, ואף למחוק, המטרה היא פיתוח הרגלי
כתיבה יום יומית אצל תלמידינו, התוצאה תהיה קבועה ראש פורטפוליו עשיר וטוב
- משובים
הערכת עמיתים
הערכת
עמיתים היא משימה ברמת גבוהה המעודדת מימניות חשיבה ולמידה. ,בהערכת עמיתים קיים דגש מובנה
על תכנון ורפלקציה והיא חושפת בפני המשתתפים לא רק את התוצרים אלא גם את
הטכניקות ואת תהליך ההערכה שמבצעים העמיתים והמורה. התהליך חשוב לא פחות ממצאי
ההערכה Zariski 1996) ).
הוראה בסביבה מתוקשבת מאפשרת לספק
לסטודנטים משוב מהיר, ובכך לשפר ולייעל את איכות ההוראה (Kerka & Wonacott,
2000). מחקרים
רבים מציינים את הלמידה השיתופית בכלל ואת הערכת עמיתים בפרט כיתרונות
הפוטנציאליים שמעניק שילוב התקשוב בהוראה אקדמית (לדוגמה:
Robbin, 2001, Morgan & O'Reilly 1999, Kerka & Wonacott 2000 Kimeldorf 1995, McConnell 1999, Rushton,
1993)
.
הערכת עמיתים היא אחת מאסטרטגיות
ההוראה היעילות המבוססות של שיתוף ומעורבות הלומד בתהליך הלמידה, והיא מתאימה
במיוחד להשגת המטרות של ההוראה בתחומי תוכן רבים. שימוש מושכל בתקשוב עשוי לאפשר
שילוב יעיל (ומוגבר) של הערכת עמיתים בהוראה אקדמית.